שימוש בצ'אט עם סוכן בתור מתכנת שותף

VS Code

1. מגדירים את מהדורת Gemini Code Assist שרוצים להשתמש בה בסביבת הפיתוח המשולבת:
   • ‫Gemini Code Assist ללקוחות פרטיים
   • ‫Gemini Code Assist Standard או Enterprise

IntelliJ

מגדירים את מהדורת Gemini Code Assist שרוצים להשתמש בה בסביבת הפיתוח המשולבת:

• ‫Gemini Code Assist ללקוחות פרטיים
• ‫Gemini Code Assist Standard או Enterprise

VS Code

1. כדי לפתוח את הצ'אט של Gemini Code Assist, בסרגל הפעילות של סביבת הפיתוח המשולבת, לוחצים על spark Gemini Code Assist.
2. לוחצים על המתג סוכן כדי להיכנס למצב סוכן. המתג מודגש כשעוברים למצב נציג, ואפור כשנמצאים בצ'אט רגיל.
3. בצ'אט של Gemini Code Assist, מזינים את ההנחיה.

‫Gemini נותן לכם תשובה להנחיה או מבקש הרשאה להשתמש בכלי.

כדי לעצור את הסוכן, לוחצים על stopעצירה.

כדי להשתמש בצ'אט הרגיל של Gemini Code Assist, לוחצים על addNew chat כדי ליצור צ'אט חדש.

מצב הסוכן של Gemini Code Assist מבוסס על Gemini CLI.

IntelliJ

1. לוחצים על spark Gemini בסרגל של חלון הכלים. אם מוצגת בקשה להיכנס לחשבון, מזינים את פרטי הכניסה.
2. בוחרים בכרטיסייה סוכן.
3. מתארים את המשימה שרוצים שהסוכן יבצע.

4. במהלך ביצוע השלבים להשלמת המשימה על ידי הסוכן, תוכלו לבדוק ולאשר את השינויים.

5. אופציונלי: כדי לאשר שינויים באופן אוטומטי, בוחרים באפשרות הגדרות אפשרויות של סוכן ומסמנים את התיבה לצד אישור אוטומטי של שינויים.

VS Code

אתם יכולים להשתמש בהגדרות coreTools ו-excludeTools כדי לקבוע לאילו כלים תהיה ל-Gemini גישה במצב סוכן.

coreTools

מאפשרת לציין רשימה של כלים שרוצים שהמודל יוכל להשתמש בהם. אפשר גם לציין הגבלות ספציפיות לפקודות עבור כלים שתומכים בכך. לדוגמה – הוספת הקוד הבא ל-JSON של הגדרות Gemini תאפשר רק את הפעלת הפקודה ls -l של Shell:"coreTools": ["ShellTool(ls -l)"].

excludeTools

מאפשרת לציין רשימה של כלים שלא רוצים שהמודל יוכל להשתמש בהם. אפשר גם לציין הגבלות ספציפיות לפקודות עבור כלים שתומכים בכך. לדוגמה – הוספת הקוד הבא ל-JSON של הגדרות Gemini תחסום את השימוש בפקודה rm -rf: "excludeTools": ["ShellTool(rm -rf)"].

כלי שמופיע גם ב-excludeTools וגם ב-coreTools מוחרג.

כדי להגדיר את הכלים המובנים שזמינים במצב סוכן:

1. פותחים את קובץ ה-JSON של הגדרות Gemini שנמצא בתיקייה ~/.gemini/settings.json, כאשר ~ היא ספריית הבית.

2. כדי להגביל את השימוש בכלי הסוכן לרשימה של כלים מאושרים, מוסיפים את השורה הבאה ל-JSON של הגדרות Gemini:

   "coreTools": ["TOOL_NAME_1,TOOL_NAME_2"]
   

   מחליפים את TOOL_NAME_1 ואת TOOL_NAME_2 בשמות של הכלים המובנים שרוצים שהסוכן יוכל לגשת אליהם.

   אפשר לפרט כמה כלים מובנים שרוצים. כברירת מחדל, כל הכלים המובנים זמינים לסוכן.

3. כדי להגביל את השימוש בכלי הסוכן לפקודות כלי ספציפיות, מוסיפים את השורה הבאה לקובץ ה-JSON של הגדרות Gemini:

   "coreTools": ["TOOL_NAME(COMMAND)"]
   

   מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

   • ‫TOOL_NAME: השם של הכלי המובנה
   • ‫COMMAND: השם של הפקודה של הכלי המובנה שרוצים שהסוכן יוכל להשתמש בו.

4. כדי להחריג כלי משימוש על ידי סוכן, מוסיפים את השורה הבאה ל-JSON של הגדרות Gemini:

   "excludeTools": ["TOOL_NAME_1,TOOL_NAME_2"]
   

   מחליפים את TOOL_NAME_1 ואת TOOL_NAME_2 בשמות של הכלים המובנים שרוצים להחריג משימוש על ידי נציגים.

5. כדי להחריג פקודה של כלי משימוש על ידי הסוכן, מוסיפים את השורה הבאה ל-JSON של הגדרות Gemini:

   "excludeTools": ["TOOL_NAME(COMMAND)"]
   

   מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

   • ‫TOOL_NAME: השם של הכלי המובנה
   • ‫COMMAND: השם של הפקודה המובנית של הכלי שרוצים להחריג משימוש על ידי הסוכן.

מידע נוסף על הגדרות התצורה coreTools ו-excludeTools זמין במסמכי התיעוד של Gemini CLI.

IntelliJ

התכונה הזו לא נתמכת ב-Gemini Code Assist ל-IntelliJ או בסביבות פיתוח משולבות (IDE) אחרות של JetBrains.

VS Code

כדי לקבוע אילו שרתים יהיו זמינים במצב סוכן, מוסיפים אותם ל-JSON של הגדרות Gemini בהתאם לתיעוד השרת.

1. מתקינים את כל יחסי התלות שנדרשים על ידי שרת ה-MCP.
2. פותחים את קובץ ה-JSON של הגדרות Gemini שנמצא בתיקייה ~/.gemini/settings.json, כאשר ~ היא ספריית הבית.

3. מוסיפים שרתי MCP מקומיים או מרוחקים לקובץ ה-JSON של הגדרות Gemini בהתאם להוראות השרת.

   בדוגמה הבאה מתווספים שני שרתי Cloudflare MCP מרוחקים, והשרתים של GitHub ו-GitLab מותקנים במחשב המקומי.

   {
     "mcpServers": {
       "github": {
         "command": "npx",
         "args": ["-y", "@modelcontextprotocol/server-github"],
         "env": {
           "GITHUB_PERSONAL_ACCESS_TOKEN": "ghp_example_personal_access_token12345"
         }
       },
       "gitlab": {
         "command": "npx",
         "args": ["-y", "@modelcontextprotocol/server-gitlab"]
       },
       "cloudflare-observability": {
         "command": "npx",
         "args": ["mcp-remote", "https://observability.mcp.cloudflare.com/sse"]
       },
       "cloudflare-bindings": {
         "command": "npx",
         "args": ["mcp-remote", "https://bindings.mcp.cloudflare.com/sse"]
       }
     }
   }
   

4. פותחים את לוח הפקודות ובוחרים באפשרות Developer: Reload Window (מפתח: טעינה מחדש של החלון).

השרתים של MCP שהגדרתם זמינים לסוכן לשימוש במצב סוכן.

IntelliJ

כדי לקבוע אילו שרתים יהיו זמינים במצב סוכן, מוסיפים אותם לקובץ mcp.json וממקמים אותו בספריית ההגדרות של ה-IDE.

1. מתקינים את כל יחסי התלות שנדרשים על ידי שרת ה-MCP.
2. יוצרים קובץ mcp.json בתיקיית ההגדרות של סביבת הפיתוח המשולבת.

3. מוסיפים שרתי MCP מקומיים או מרוחקים לקובץ ה-JSON של הגדרות Gemini בהתאם להוראות השרת.

   בדוגמה הבאה מתווסף שרת Cloudflare MCP מרוחק, והשרתים של GitHub ו-GitLab מותקנים במחשב המקומי.

   {
     "mcpServers": {
       "github": {
         "command": "npx",
         "args": ["-y", "@modelcontextprotocol/server-github"],
         "env": {
           "GITHUB_PERSONAL_ACCESS_TOKEN": "ghp_example_personal_access_token12345"
         }
       },
       "gitlab": {
         "command": "npx",
         "args": ["-y", "@modelcontextprotocol/server-gitlab"]
       },
       "cloudflare-observability": {
         "command": "npx",
         "args": ["mcp-remote", "https://observability.mcp.cloudflare.com/sse"]
       },
       "cloudflare-bindings": {
         "command": "npx",
         "args": ["mcp-remote", "https://bindings.mcp.cloudflare.com/sse"]
       }
     }
   }
   

השרתים של MCP שהגדרתם זמינים לסוכן לשימוש במצב סוכן.

VS Code

בשרתי MCP שנדרש בהם אימות, אפשר להוסיף אותם לקובץ ה-JSON של הגדרות Gemini.

בדוגמה הבאה מוצג איך מציינים אסימון גישה אישי לשרתי ה-MCP המקומיים והמרוחקים של GitHub:

{
  "mcpServers": {
    "github-remote": {
      "httpUrl": "https://api.githubcopilot.com/mcp/",
      "headers": {
        "Authorization": "Bearer ACCESS_TOKEN"
      }
    },
    "github-local": {
      "command": "/Users/username/code/github-mcp-server/cmd/github-mcp-server/github-mcp-server",
      "args": ["stdio"],
      "env": {
        "GITHUB_PERSONAL_ACCESS_TOKEN": "ACCESS_TOKEN"
      }
    }
  }
}

כאשר ACCESS_TOKEN הוא טוקן הגישה של המשתמש.

IntelliJ

אם יש שרתי MCP שנדרש אימות כדי להשתמש בהם, אפשר להוסיף אותם לקובץ mcp.json.

בדוגמה הבאה מוסיפים אסימון גישה אישי לשרת המקומי של GitHub:

{
  "mcpServers": {
    "github-local": {
      "command": "/Users/username/code/github-mcp-server/cmd/github-mcp-server/github-mcp-server",
      "args": ["stdio"],
      "env": {
        "GITHUB_PERSONAL_ACCESS_TOKEN": "ACCESS_TOKEN"
      }
    }
  }
}

כאשר ACCESS_TOKEN הוא טוקן הגישה של המשתמש.

VS Code

1. יוצרים קובץ בשם GEMINI.md במיקום שתואם להיקף שרוצים שההקשר יחול עליו. בטבלה הבאה מפורטים המיקומים של קובצי ההקשר להיקפים שונים:

   היקף	מיקום
   כל הפרויקטים שלכם	~/.gemini/GEMINI.md
   פרויקט ספציפי	ספריית העבודה או כל ספריות האב עד שורש הפרויקט (שמזוהה על ידי תיקייה .git) או ספריית הבית.
   רכיב, מודול או חלק משני בפרויקט	ספריות משנה של ספריית העבודה.

   מערכת הזיכרון של הסוכן נוצרת על ידי טעינת קובצי הקשר מכמה מיקומים. ההקשר מקבצים ספציפיים יותר, כמו קבצים של רכיבים או מודולים ספציפיים, מחליף או משלים את התוכן מקבצים כלליים יותר של הקשר, כמו קובץ ההקשר הגלובלי ב-~/.gemini/GEMINI.md.

2. כותבים את הכללים, את המידע על סגנון או את ההקשר שרוצים שהסוכן ישתמש בהם ב-Markdown ושומרים את הקובץ. מידע נוסף זמין במאמר על קובץ ההקשר לדוגמה ב-GitHub.

הסוכן כולל את המידע בקובץ ההקשר יחד עם ההנחיות שאתם שולחים לו.

IntelliJ

1. יוצרים קובץ בשם GEMINI.md או AGENT.md בשורש של הפרויקט.

2. כותבים את הכללים, את המידע על סגנון או את ההקשר שרוצים שהסוכן ישתמש בהם ב-Markdown ושומרים את הקובץ.

הסוכן כולל את המידע בקובץ ההקשר יחד עם ההנחיות שאתם שולחים לו. אפשר גם להוסיף הקשר על ידי צירוף קובץ באופן ידני באמצעות התחביר @FILENAME, כאשר FILENAME הוא שם הקובץ עם המידע ההקשרי שרוצים לכלול.

VS Code

אפשר להשתמש בפקודות הבאות של Gemini CLI במצב סוכן:

• ‫/tools: הצגת רשימה של הכלים שזמינים בסשן שלכם במצב סוכן.
• ‫/mcp: מציג רשימה של שרתי Model Context Protocol‏ (MCP) שהוגדרו, סטטוס החיבור שלהם, פרטי השרתים והכלים הזמינים.

מידע נוסף על הפקודות של Gemini CLI זמין במאמר Gemini CLI Commands. חשוב לזכור שלא כל הפקודות של Gemini CLI זמינות במצב סוכן.

IntelliJ

התכונה הזו לא נתמכת ב-Gemini Code Assist ל-IntelliJ או בסביבות פיתוח משולבות (IDE) אחרות של JetBrains.

VS Code

אפשר להשתמש במצב YOLO כדי לאפשר אוטומטית את כל הפעולות של הסוכן. אפשר להשתמש במצב YOLO רק בסביבת עבודה מהימנה.

כדי להגדיר את מצב YOLO:

1. פותחים את קובץ ה-JSON של הגדרות המשתמש ב-VS Code:

   1. פותחים את לוח הפקודות (ctrl/command + Shift + P).
   2. בוחרים באפשרות העדפות: פתיחת הגדרות משתמש (JSON).

2. מוסיפים את השורה הבאה לקובץ JSON של הגדרות המשתמש ב-VS Code:

   //other settings...
   
   "geminicodeassist.agentYoloMode": true,
   //other settings...
   

3. פותחים את לוח הפקודות ובוחרים באפשרות Developer: Reload Window (מפתח: טעינה מחדש של החלון).

מצב הסוכן משתמש במצב yolo, ולא יבקש הרשאה לפני ביצוע פעולות כששולחים לו הנחיה. כשמשתמשים בסביבת עבודה מוגבלת, הסוכן יבקש אישור לפני ביצוע פעולות, ללא קשר להגדרה הזו.

IntelliJ

כדי לאשר שינויים באופן אוטומטי, בכרטיסייה של סוכן Gemini Chat, בוחרים באפשרות הגדרות אפשרויות הסוכן ואז לוחצים על תיבת הסימון לצד אישור אוטומטי של שינויים.

במצב סוכן, כל הבקשות מאושרות באופן אוטומטי, ולא תתבקשו לתת הרשאה לפני שיינקטו פעולות כשאתם שולחים הנחיה.