REST Resource: operations

משאב: פעולה

המשאב הזה מייצג פעולה ממושכת שמוחזרת מקריאה ל-API ברשת.

ייצוג ב-JSON 
{
  "name": string,
  "metadata": {
    "@type": string,
    field1: ...,
    ...
  },
  "done": boolean,

  // Union field result can be only one of the following:
  "error": {
    object (Status)
  },
  "response": {
    "@type": string,
    field1: ...,
    ...
  }
  // End of list of possible types for union field result.
}
שדות
name

string

השם שהוקצה על ידי השרת, שהוא ייחודי רק באותו שירות שמחזיר אותו במקור. אם משתמשים במיפוי ברירת המחדל של HTTP, השדה name צריך להיות שם משאב שמסתיים ב-operations/{uniqueId}.
metadata

object

מטא-נתונים ספציפיים לשירות שמשויכים לפעולה. בדרך כלל הוא מכיל מידע על ההתקדמות ומטא-נתונים נפוצים כמו זמן היצירה. יכול להיות שחלק מהשירותים לא יספק מטא-נתונים כאלה. כל שיטה שמחזירה פעולה ממושכת צריכה לתעד את סוג המטא-נתונים, אם יש כאלה.

אובייקט שמכיל שדות מסוג שרירותי. שדה נוסף "@type" מכיל URI שמזהה את הסוג. דוגמה: { "id": 1234, "@type": "types.example.com/standard/id" }.
done

boolean

אם הערך הוא false, הפעולה עדיין נמשכת. אם הערך הוא true, הפעולה הושלמה ואפשר להשתמש ב-error או ב-response.
שדה האיחוד result. תוצאת הפעולה, שיכולה להיות error או response תקין. אם done == false, לא מתבצעת הגדרה של error או של response. אם done == true, אפשר להגדיר רק אחד מ-error או מ-response. יכול להיות שחלק מהשירותים לא יספק את התוצאה. הערך של result יכול להיות רק אחת מהאפשרויות הבאות:
error

object (Status)

תוצאת השגיאה של הפעולה במקרה של כישלון או ביטול.
response

object

התגובה הרגילה והמוצלחת של הפעולה. אם השיטה המקורית לא מחזירה נתונים במקרה של הצלחה, כמו Delete, התגובה היא google.protobuf.Empty. אם השיטה המקורית היא Get/Create/Update רגילה, התגובה צריכה להיות המשאב. בשיטות אחרות, התשובה צריכה להיות מסוג XxxResponse, כאשר Xxx הוא שם השיטה המקורית. לדוגמה, אם שם השיטה המקורית הוא TakeSnapshot(), סוג התגובה המשוער הוא TakeSnapshotResponse.

אובייקט שמכיל שדות מסוג שרירותי. שדה נוסף "@type" מכיל URI שמזהה את הסוג. דוגמה: { "id": 1234, "@type": "types.example.com/standard/id" }.

סטטוס

הסוג status מגדיר מודל שגיאה לוגי שמתאים לסביבות תכנות שונות, כולל ממשקי API ל-REST וממשקי API ל-RPC. הוא משמש את gRPC. כל הודעה מסוג status מכילה שלושה נתונים: קוד שגיאה, הודעת שגיאה ופרטי השגיאה.

מידע נוסף על מודל השגיאות הזה ועל אופן השימוש בו זמין במדריך לעיצוב API.

ייצוג ב-JSON 
{
  "code": integer,
  "message": string,
  "details": [
    {
      "@type": string,
      field1: ...,
      ...
    }
  ]
}
שדות
code

integer

קוד הסטטוס, שצריך להיות ערך enum של google.rpc.Code.
message

string

הודעת שגיאה למפתחים, שצריכה להיות באנגלית. כל הודעת שגיאה שמוצגת למשתמש צריכה להיות מותאמת לשוק המקומי ונשלחת בשדה google.rpc.Status.details, או שמותאמת על ידי הלקוח.
details[]

object

רשימה של הודעות שמכילות את פרטי השגיאה. יש קבוצה משותפת של סוגי הודעות שאפשר להשתמש בהם בממשקי API.

אובייקט שמכיל שדות מסוג שרירותי. שדה נוסף "@type" מכיל URI שמזהה את הסוג. דוגמה: { "id": 1234, "@type": "types.example.com/standard/id" }.

Methods

get

 אחזור המצב העדכני של פעולה ממושכת.